פסק-דין בתיק על"ח 30411-11-11

1. ערעור לפי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, על החלטת ועדת ערר שליד שירות התעסוקה מיום 9.10.11, על פיה נדחה ערר המערערת על החלטת שירות התעסוקה שלא לאשר, לצורך קבלת גמלת הבטחת הכנסה, את השתתפותה של התובעת בהכשרה מקצועית ב"מכון רידינג" בתקופה שבין 10/2010 עד 6/2011.

העובדות

2. המערערת הופנתה להכשרה מקצועית באמצעות "שובר להכשרה מקצועית". מהעתק נוסח של טופס הבקשה לשובר, אשר הוגש לבית הדין, עולה כי מדובר בשוברים שנותן שירות התעסוקה לדורשי עבודה שנשלחים על ידו להכשרה מקצועית תוך התחייבות של שירות התעסוקה לממן את עלות ההכשרה. בטופס הבקשה מאשר דורש העבודה, בין היתר:

"ידוע לי כי זכאותי לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי במהלך הלימודים מותנית בעמידתי בדרישות הדין והנוהל, כתוקפם מעת לעת, בהתאם לסוג הגמלה ל(ה) אהיה זכאית מעת לעת. ידוע לי כי אני מחוייב בהתייצבות בלשכת שירות התעסוקה בהתאם לזכאותי האישית והיקף לימודיי כמפורט בחלק ד' לנוהל זה".

3. המערערת למדה רפלקסולוגיה במכון "רידמן" באמצעות שוברי של שירות התעסוקה, החל מחודש 10/10 וסיימה את לימודיה בחודשי הקיץ של שנת 2011. לימודי המערערת התקיימו משך שלושה ימים בשבוע בשעות היום.
4. אין מחלוקת כי בתקופת לימודיה ב"רידמן" המערערת לא התייצבה בלשכת שירות התעסוקה. בעקבות אי ההתייצבות הופסק תשלום גמלת הבטחת הכנסה למערערת.
5. בחודש 4/11 המערערת פנתה למוסד לביטוח לאומי כדי לברר את סיבת הפסקת תשלום הגמלה והוסבר לה שתשלום הגמלה הופסק בשל אי התייצבות בלשכת שירות התעסוקה בתקופת לימודיה.
6. ביום 11.8.11 הגישה המערערת ערר לועדת הערר.

ההליך בועדת הערר

7. המערערת טענה בפני ועדת הערר כי מיד לאחר שקיבלה את שוברי התשלום להכשרה המקצועית, היא פנתה לפקידה בשם שרית בשאלה אם עליה להתייצב בלשכה בתקופת לימודיה. שרית השיבה לה בשלילה אך אמרה לה שתשובה מוסמכת תוכל לקבל מפקידה בשם דפנה. המערער פנתה לדפנה ושאלה אותה אם היא חייבת להתייצב בלשכה תוך כדי לימודיה וקיבלה תשובה שלילית.
8. משכך, טענה המערערת בעררה כי הוטעתה על ידי פקידי לשכת התעסוקה וכי מן הראוי להורות ללשכה לאשר למוסד לביטוח לאומי את השתתפותה של המערערת בהכשרה מקצועית.
9. בתשובת המשיב לערר, באמצעות גב' דפנה טל, הוכחשו טענות המערערת. לטענתה של גב' טל, נהלי הלשכה ידועים לה היטב ואין זה סביר שהיא היטעתה בתשובתה את התובעת לחשוב שהיא פטורה מהתייצבות, בהתחשב במהות הקורס בו השתתפה המערערת. גב' טל הסבירה כי ייתכן שהמערערת ביררה לגבי קורסי הכשרה מקצועית של שירות התעסוקה עצמו, שהשתתפות בהם אכן פוטרת מהתייצבות.
10. עוד הוסבר בתשובת המשיב לערר כי הליך מסירת שובר התשלום נעשה על ידי הפקידה שרית והיא זו שמסבירה לדורשי העבודה את התהליך והנהלים.
11. המשיב הוסיף וטען כי אין המערערת מסבירה מדוע לא התייצב בלשכה מיד כאשר ראתה שלא קיבלה קצבה, אלא המשיכה לא להתייצב במהלך כל תקופת הלימודים.
12. ועדת הערר קיימה דיון בו שמעה, בין היתר, את עדותם של המערערת, של גב' דפנה טל. לאחר הדיון קיבלה ועדת הערר טיעונים משלימים בכתב מטעם העוררת.

החלטת ועדת הערר

13. ועדת הערר דחתה את הערר. בהחלטתה מציינת ועדת הערר:

"לא קלה החלטת הועדה במקרה זה. התרשמנו ממצבה הקשה ביותר של העוררת, על רקע היותה מגדלת לבדה את בנה בן ה-16, ועל רקע קודם של מגורים ארעיים (ולא מוצלחים במיוחד, אם לקבל את דבריה) עוד לפני כן, בעיר נתיבות. אם היה בידי הועדה הסמכות לסטות מן הכללים הנהוגים מן הטעם הסוציאלי והאנושי בלב (דהיינו, עילה כללית המאפשרת סטיה כאמור), אולי אכן היינו עושים זאת, מתוך הנחה שאכן תיאור העוררת את מצבה הינו נכון. אך במקרה הנוכחי, אין כל סיבה לפקפק בדברי נציגי הלשכה, העומדים בקנה אחד עם ההגיון, ואין כל סיבה לסבור שהטעו את העוררת ביודעין, בדבר שהינו מעיקרי עבודת הלשכה (דהיינו, חובת ההתייצבות). מה גם שהתרשמנו מן המקצועיות והניסיון של נציגי הלשכה הרלבטיים. ניתן היה לסבור שאולי מדובר באי-הבנה כזו או אחרת מצד העוררת, ואולי זו ניתנת היתה ל"מחילה" אם בנסיבות העניין יש לכך הין בסיס עובדתי, והן השלכה מצומצמת במישור המעשי. אך במקרה הנוכחי מדובר באי-התייצבות משך תקופה ארוכה ביותר, וקבלת הערר משמעותה למעשה לא רק ריקון מתוכן של כללים הנהוגים בלשכה, אלא אף באורח בוטה וחריג. העוררת הרי מבקשת רישום התייצבות משך חודשים רבים וארוכים, מבלי התייצבות בפועל כלל.

נוסיף ונציין כי גם "כשלי" קבלת הדואר אותם מציינת העוררת, ובמיוחד מאחר ולא הוסבר לנו בכל דרך כיצד אי-ההתייצבות עליה היא עוררת המשיכה גם לאחר אותה פגישה שנערכה בלשכה (לאחר שהתחוור לעוררת המצב לאשורו, ופנתה לבררה), אלה אינם מוסיפים תמיכה לטיעוני העוררת, אלא ההיפך.